ליקויי יציבה בקרב ילדים ונוער בגיל ההתבגרות הם תופעה שכיחה, וחשוב לדעת כי יש טיפול שיכול לעזור. כמו כן הצלחת הטיפול מותנית בגילוי מוקדם של הליקוי, מודעות עצמית למצב, רצון ונכונות של הילד לשנות את המצב וכמובן תמיכה ועידוד מצד ההורים. בנוסף חשוב לדעת כי יעילות הטיפול מצטמצמת במידה משמעותית עם גמר הגדילה והצמיחה. לכן חשוב לטפל בליקוי בזמן.
יציבה מוגדרת כארגון חלקי השלד במערך יחסים דינמי המאפשר שיווי משקל והסתגלות למצבים נתונים משתנים.
המנגנונים בגוף, שמסייעים ליציבת האדם הם: מערכת השלד/ שריר ומערכת העצבים. והגורמים המשפיעים על יציבת האדם הם: תורשה, גיל, מין, תנאים סביבתיים, מצב רגשי ופעילות גופנית.
הגוף שלנו שואף בכל מחיר לשיווי משקל. תמיד תהיה לנו יציבה כלשהי אך היא לא תהיה בהכרח תקינה. יכולה להיות יציבה שמתפתחת כתוצאה מפיצויים שהגוף מתמרן, פיצויים שיכולים לחרוג מהנורמות המקובלות. חריגות מהנורמות המקובלות נקראות ליקויי יציבה.
ליקויי יציבה נפוצים הם: קיפוזיס, לורדוזיס, עקמת, גב שטוח, עמידה רפויה.
מטרות טיפוח היציבה הן: מניעת החמרת הליקוי; שינוי דפוסי היציבה ותבניות התנועה הלקויות; שיפור היציבה; ייעול התנועתיות וחסכון אנרגטי; העלאת המודעות לפעילות גופנית; הפחתה בכאבים, באם יש.
אופן הטיפול
לפני שמתחילים בטיפולים יש לערוך אבחון, על מנת לזהות את הבעיה.
בהתאם לאבחנה נבנית תוכנית שמותאמת אישית לצרכי הילד.
שלב זה הוא חיוני ביותר להצלחת הטיפול.
בטיפול אני משלבת:
1. טכניקות ריכוך של שלד הגוף והרקמות הרכות כדי להכין את הגוף לקראת העבודה. (בשלב זה אני מיישמת טכניקות מתוך הטוינה וטכניקות שלמדתי במסגרת לימודיי במגמת טיפוח היציבה בוינגייט).
2. תרגילי גמישות להארכת השרירים הרלוונטיים לטיפול.
3. שיפור התפקוד של קבוצות שרירים שונות ע"י תרגילי שיווי משקל, תרגילי כוח, תרגילי סיבולת, שיפור טווחי תנועה, תרגילים פונקציונאליים שמדמים פעילות ביומיום ועוד.
4. התאמת התרגילים לליקוי המאובחן.
5. הגברת המודעות ליציבה נכונה, תוך מתן דוגמאות מהיומיום בזמן ביצוע תרגילים שונים.
6. בסטודיו בו אני מטפלת ישנו ציוד רב שבעזרתו אני מפעילה את הילד בנוסף, עם תרגילים מתוך ענפי הספורט השונים שנלמדים בבתי הספר. מיומנויות כמו זריקה, תפיסה, קפיצה, תאום יד-עין ועוד.
7. בנוסף, אני משלבת טיפולי טווינה אורטופדים במהלך סדרת הטיפולים.
היציבה הנכונה תורמת לזקיפות הקומה ומחזקת את ההיבט הרגשי והחברתי.
למידה מוטורית
הפעילות המוטורית במרכז, מיועדת לילדים שיש להם סרבול תנועתי דבר המתבטא בקושי קואורדינטיבי (תאום), שיווי משקל, תאום יד-עין, וויסות תנועה ועוד. הילדים מתקשים בביצוע פעולות מוטוריקה עדינה כגון אחיזת מספריים, החזקת עפרון ופעולות מוטוריקה גסה כגון קושי בקפיצה, ריצה, גלגולים, טיפוס ,זריקה/ תפיסה הקפצת כדור,תר' שיווי משקל ועוד. הדבר יכול להתבטא בחוסר רצון להשתתף בשיעורי הספורט, ועלול לגרום קשיים חברתיים. למידה/ התפתחות מוטורית מוגדרת כשינוי בהתנהגות המוטורית המתרחשת לאורך כל החיים. מלימוד תנועות פשוטות בעלות רמת מורכבות נמוכה ללימוד תנועות בעלות מורכבות גבוהה יותר. דרגת הבשלות הנוירולוגית של התינוק, תקינותן של מערכות סנסוריות-מוטוריות, איכות ותדירות חשיפת הילד לגירויים סביבתיים משפיעים בעיקר על ההתפתחות המוטורית של הילד בגיל הרך. הסרבול המוטורי גלוי לעיני כל אם ואב, טיפול מוקדם ובזמן, ישפר ויקטין את הקשיים בטווח הארוך, יעצים את הדימוי העצמי והחברתי של הילד ויתרום לביטחונו העצמי ומיצוב מקומו החברתי ויגרום לו להיות מאושר יותר.
